:מאמר שני

טענות מרכזיות:

 

• נשים מהוות חלק גדול מבסיס המעריצים של מארוול. המעריצות טוענות זה מכבר שנים שהחברה לא מראה ייצוג שווה של נשים בתקשורת שלה. הטיעון הזה שנוי מאוד במחלוקת והיה ויכוח חשוב בז'אנר גיבורי העל במשך עשרות שנים, ומעריצים וחוקרים רבים התווכחו על צד זה או אחר. במאמר זה אמטר (2019) חוקר את שני הצדדים על מנת להעלות טיעון מושכל בנושא. הדיון שלהלן יכיר בהשפעה שיכולה להיות לתקשורת על החברה כולה. זהות יכולה להיות חשובה לקהילה באותה מידה שהיא חשובה ליחידים, ואם המגדר שלך לא מיוצג במדויק בתוך תעשייה, זה יכול לבטל את הכוח של המגדר שלך בכללותו. ליקום הקולנועי של מארוול יש נוכחות תקשורתית עצומה, ובכך משפיע מאוד על המעריצים של הז'אנר.  למארוול יש כמה שוברי הקופות הגבוהים ביותר בתעשיית הקולנוע כולה. בני נוער וילדים צופים בסרטים הללו והופכים למעריצים לכל החיים במהלך השנים שהם המרכזיות לפיתוח זהותם ודעותיהם. ליקום הקולנועי של מארוול יש השפעה עצומה על היווצרות הזהויות הללו. בעוד שנראה שמארוול מודעים לכך וכמעט תמיד נראים כמראי מוסר וערכים טובים שעולים על הרעים, תחום אחד שחסר להם הוא הייצוג השווה של דמויות נשיות. ילדים רבים רואים את סרטי מארוול וקוראים את חוברות הקומיקס, ולומדים אידיאלים מזיקים על שוויון מגדרי בגלל הסרטים והקומיקסים האלה. אף על פי שהיקום הקולנועי של מארוול מנסה להחדיר ערכים לקהל המעריצים הצעיר שלו, ערכים אלה הם בעלי גוף גברי באופן מסורתי ומכוונים לאופן שבו גברים לבנים צריכים לפעול באופן בלעדי. חוסר השיוויון בייצוג המגדרי מזיק לנשים בכל מקום כמו גם חובבי הז'אנר שנתונים לאי השוויון הזה. למרות המאמץ להראות יותר ייצוג של גיבורות-על נשיות ביקום הקולנועי של מארוול, יש להם דרך ארוכה לעבור עד שהם יגיעו לתיאור שווה ואמיתי של שני המינים בסרטים. לאחר שאמטר (2019) קובע במאמרו שמארוול לא מציגה שוויון מגדרי בתוך מדיניותם, הוא מדגיש שיש לטפל ולתקן את זה. לדעתו, מארוול צריכה לקחת אחריות על הבעיה שהנשים המוצגות ביקום הקולנועי של מארוול אינן זוכות לתיאור שווה לגברים המוצגים ביקום הקולנועי של מארוול ולעשות מאמץ לתקן את העובדה הזו. 

 

• אמטר  (2019) מציין מספר גורמים שלדעתו אולי היו לנו דמויות נשיות חזקות בתוך היקום הקולנועי של מארוול לאחרונה אלמלא הם.  הגורם הראשון הם חברת סוני, אמטר (2019) טוען שאלמלא כמה צעדים שבוצעו על ידי סוני. הוא מציין שעד נובמבר 2015  ספין-אוף המבוססים על דמויות נשיות, כבר לא זזו קדימה. כלומר, אמטר (2019) אומר שסוני לוקחת חלק גדול בחוסר ההתקדמות בשיוויון המגדרי של מארוול. הגורם השני הם הגברים. אמטר (2019) אומר שהגברים בתוך תעשיית גיבורי העל פשטו על זהותן של נשים על ידי דחיפה של מה שיכול להיות תפקיד רב עוצמה מודל עבורם למבנים מגדריים מיניים. הוא מוסיף למאמרו את טענתה של ד"ר ברנה קלארק גריי שבמאמרה מציינת שגברים בתעשייה צריכים להיות אחראים יותר על הכרה בגבריות רעילה ובנושאים של סקסיזם בתקשורת סביב גיבורי על. בעוד ג'סיקה ג'ונס וקפטן מארוול עשויים להראות התקדמות לקראת ייצוג שווה של נשים בתוך היקום הקולנועי של מארוול, עדיין יש דרך ארוכה ללכת לפני שנגיע לנקודת הסיום.

 

• תפקידי מגדר תמיד היו בולטים בתחום הנשלט על ידי גברים של גיבורי העל, מה שניתן לראות בבירור על ידי התבוננות ביקום הקולנועי של מארוול. אמטר (2019)  מצטט את קרולין קוקה שמצהירה בספרה: "נשות-על: מגדר, כוח וייצוג",  "הן (גיבורות-על נשיות) בעיקר לבנות, בעלות גוף והטרוסקסואליות. הן אטרקטיביות, חזקות ובעלות יכולת. הן עושות את אותם דברים שעושים גיבורי על גברים. ובכל זאת, ובניגוד לגיבורי על גברים, תשומת לב מעונקת למגדר שלהן, הן בתוך הטקסטים עצמם והן מחוצה להם". אמטר (2019) מוסיף ומחזק את קרולין בכך שהוא אומר שהן בקומיקס והן ביקום הקולנועי של מארוול נשים אינן מקובלות כחלק מתעשיית גיבורי העל. התפקידים של גיבורות-על נשיות שונים בתכלית מאשר אלה של גיבורי על גברים בגלל הסטריאוטיפים המגדריים שהדמויות הנשיות קשורות בהם. בנוסף, אמטר (2019) נותן דוגמה ומוסיף שבעוד הסרט החדש של "קפטן מארוול" זכה לתשואות על קידום גיבורת על נשית חזקה, חומר המקור שלו מראה פמיניזם פחות חזק, באופן פרדוקסלי, היא בילתה את הלילות שלה במלחמה בפשע בגיבוש שהיה בעצם בגד ים.

 

• אמטר (2019) מציין שעל מנת לחקור ולהציג את חוסר הייצוג השווה של הדמויות הנשיות במארוול, ראשית צריך להגיע למסקנה על ההגדרה של "שוויון". לדעתו הרעיון הזה הולך רחוק יותר מהמספר הטהור של דמויות נשיות מול דמויות גבריות. בעוד מספר דמויות הנשיות מול הדמויות הגבריות משחק חלק בהגדרה של "שיוויון", בהגדרה צריך להיכלל גם האופן שבו הדמויות מוצגות במונחים של אינטראקציה עם דמויות אחרות, עד כמה דמויות אלו דומות לדמויות מאותו מין, וכיצד הן מתוארות חזותית. אמטר (2019) מדגיש כי ברגע שנוכל לקבל את ההגדרה הזו של ייצוג מגדרי "שוויוני", הופך להיות ברור שכרגע התיאור והייצוג המגדרי ביקום הקולנועי של מארוול אינו שווה. כדי שליקום הקולנועי של מארוול יהיה ייצוג שווה של שני המינים, זה חייב לטופל ולהיפטר.  אמטר (2019) מציין סוגיות הקשורות להצגה המגדרית בסרטי מארוול. הסוגיה הראשונה הקשורה לתיאור מגדרי שניתן למצוא ביקום הקולנועי של מארוול היא מספר הדמויות הנשיות בהשוואה למספר הדמויות הגבריות המוצגות. אמטר (2019) אומר כי הצגה מגדרית שווה מתחילה עם מספיק דמויות נשיות שהמעריצות הנשיות של היקום הקולנועי של מארוול יהיו מסוגלות להרגיש שהן מיוצגות באופן שווה וברור בז'אנר גיבורי העל הסוגיה השנייה הקשורה להצגה מגדרית שווה, בסרטים האלה ניתן לראות איך גיבורי העל הנשיים הללו מקיימים אינטראקציה עם גיבורי העל הזכרים. בעוד אלמנה שחורה וקפטן מארוול מקובלות בדרך כלל על ידי הנוקמים כחלק מהצוות, יש עדיין רגעים שבהם כוחן ויכולתן באים כהלם לדמויות גבריות. ברגע שכוחן ויכולתיהן מוצגים על המסך זה נחשב לדבר לא נורמלי בגלל שהם נראים חזקים מידי לאישה. כאשר לדמויות גבריות בסרטים מוצגות רמות שוות של חוזק ועוצמה, לעתים רחוקות מאוד זה נתפס כמזעזע על ידי דמויות אחרות. הסיבה לכך שגיבורות העל הנשיות נתפסות כמזעזעות ומרשימות במיוחד היא משום שלא יאומן לדמויות אחרות שכל אישה יכולה להיות חזקה וחזקה מספיק כדי להתחרות באויבים. כשמראים גיבורת-על נשית כבעלת עוצמה ישנה הנחה אוטומטית שהרוב או כל שאר הנשים חלשות וזקוקות להגנה על ידי גברים. העדשה הזו שדרכה גיבורות העל נצפות באופן אוטומטי מראה הטיה וסקסיזם. אמטר (2019) מביע את דעתו בסוגיה ואף אומר שצריך לראות בגיבורות העל מרשימות רק בגלל הכוחות שלהם, לא בגלל העובדה שהן אישה (בדיוק כמו שאצל גיבורי העל הגבריים, מתרשמים מכוחם כגיבורי על ולא מייחסים חשיבות לעובדה שהם גבר). 

ישנה סוגיה נוספת שהיא עד כמה דומות גיבורות העל הנשיות זו לזו. אם לגיבורות העל הנשיות יש אישיות של העתק הדבק, לא קיים ייצוג מדויק של נשים. אמטר (2019) נותן לדוגמה את האלמנה השחורה ואת קפטן מארוול ומציין שהן מאוד דומות מבחינת אישיות. שתיהן לוחמות שלא לוקחות כלום מאף אחד. אמנם זה בסדר גמור עבור דמות נשית אחת, אבל זה הופך לבעיה כאשר נראה שלשתי גיבורות העל הנשיות שמוצגות בסרטים האלה יש אישיות דומה באופן מוזר. נטל הייצוג מוטל על הכתפיים של שתי גיבורות העל הללו, שכן הן שתי גיבורות העל הנשיות היחידות בעיקר סיפור הנוקמים. בגלל זה, הם צריכים להציג הרבה יותר אישיות, תכונות ומאפיינים שונים זה מזה. המעריצות הנשיות של גיבורי על רוצות שהדמויות הנשיות יוצגו במדויק, מה שלא קורה אם רק שתי דמויות נשים ראשיות מראות כמעט את אותן התכונות האישיות. זה הופך לבעייתי במיוחד כאשר מסתכלים על המגוון הרחב של אישים גבריים ביקום הקולנועי של מארוול. כשמסתכלים על כל מגיבורי העל הגבריים יש להם אישיות שונה וחזקה, ומתחילים לתהות מדוע שתי הדמויות הראשיות הנשיות היחידות לא רק שמקבלות כל כך מעט אישיות, אלא גם חולקות רבים מתכונות האישיות המעטים הללו. 

הסוגיה האחרונה שאמטר (2019) מציג היא הסוגיה הרווחת ביקום הקולנועי של מארוול והיא התיאור החזותי של גיבורות על נשיות. האלמנה השחורה זכתה לביקורת רבה על חליפת החתול הצמודה לעור שלה תמיד מוצג בזמן קרב. לא רק המדים שלה צמודים לעור, תמיד הרוכסן שלה פתוח כדי להשוויץ במחשוף שלה. באופן הגיוני זה לא לבוש מעשי ללחימה. בתור גיבורת העל הנשית היחידה במקור מקבוצת הנוקמים, מעריצות רבות התאכזבו מאוד מההופעה המינית הזו. המדים של קפטן מארוול מעט טובים ומעשיים יותר, אם כי עדיין צמודים לעור. סקרלט וויץ' מתוארת ​​גם במדים מיניים מאוד, היא לובשת מחוך צמוד שמראה כמויות גדולות של מחשוף. גאמורה, גיבורת העל הנשית היחידה שהיא אחת מהדמויות הראשיות בשומרי הגלקסיה, מתוארת גם בלבוש צמוד לעור ובמחוך שנועד להראות את המחשוף שלה. זהו נושא נפוץ שנמצא במדים של הגיבורות הנשיות של מארוול. ברור שהתלבושות האלה נועדו למשוך את תשומת הלב הגברית, אולי כדי שיצליחו לסלוח על חטא שדמות נשית קיבלה תפקיד בכיכובה. לדמויות הנשיות האלה יש מיניות חזקה ששוללת את הכוח שלהן. במקום לתאר דמויות נשיות חזקות לנשים ונערות להסתכל עליהן, מארוול מציגה נשים בעלות מין להשאיר גברים מתעניינים ומרוצים. דמויות אלו אינן יכולות להיות פמיניסטיות או להביא לייצוג נשים שווה כל עוד הן נתונות למבט הגברי ולמיניות. תומכי מארוול רבים יטענו שלנשים אלו יש את הזכות ללבוש מדים מיניים ולפעול כפי שהן עושות, כשם שלנשים מודרניות יש את הזכות לעשות זאת. רבים טוענים שזה מה שפמיניזם "אמיתי" הוא, קבלת העובדה שנשים יכולות להתנהג או להתלבש בדרכים שנשים אחרות טוענות שהן אנטי-פמיניסטית, כי לנשים אלו יש שליטה על עצמן ועל גופן ואסור שיזלזלו בהן בגלל זה. אמטר (2019) מביע את דעתו ואומר שאמנם טענה זו נכונה לגבי נשים אמיתיות, אבל לטענתו זה לא נכון להחיל את הטענה הזו על דמויות נשיות. דמויות אלו נוצרות ומעוצבות, לכן התכונות האישיות שלהן והמדים אינם בחירה אישית שלהן אלא נכפים עליהן על ידי יוצריהם. אמטר (2019) אומר שלדעתו זה היה בסדר אם דמות נשית אחת או שתיים יתנהגו בדומה או יהיו לבושות בצורה מינית - רק אם היו יותר דמויות ראשיות נשיות כמו שיש דמויות גבריות. ישנן שתיים או שלוש דמויות ראשיות נשיות ביקום הקולנועי של מארוול, וכולן מתוארות באופן מיני וכדומות באישיותן באופן מוזר, לכן זה לא ייצוג מדויק או הוגן של נשים.

​

 

"We must first come to a conclusion on the definition of 'equal'.

This concept goes further than the pure numbers of female characters versus male characters."

.'ראשית עלינו להגיע למסקנה על ההגדרה של 'שוויון"

".זֶה רעיון שהולך רחוק יותר מהמספר הטהור של דמויות נשיות מול דמויות גבריות

 

 

בחרתי בציטוט זה מפני שלדעתי הוא מסר שצריך לעבור ברחבי תעשיית הקולנוע. בשביל שבתעשיית הקולנוע יהיה שיוויון מגדרי אמיתי, התעשייה קודם כל צריכה להבין ששיוויון מגדרי הוא לא רק תלוי במספר הדמויות הנשיות שהם מציגים על המסך, יש הרבה מעבר לזה במשמעות הטהורה של השיוויון המגדרי. לדעתי התפיסה הזאת היא שגויה ומונעת מתעשיית הקולנוע וביניהם מהיקום הקולנועי של מארוול להראות את משמעות השיוויון המגדרי במובנו הטהור על המסכים.