:סיכום ומסקנות

 

"Using stereotypes in narratives is inevitable

because this is how people understand the world" 

Kostadinova M (2022)

בחלק זה אציג את המסקנות שעלו מן הסקירה האקדמית בשילוב המחקר שביצעתי בנוגע לפמיניזם בסרטי מארוול. 

אחת המסקנות מן המחקר שביצעתי היא שברוב הסצנות בהן מופיעות הדמויות הנשיות של מארוול, אפשר למצוא שימוש בסטריאוטיפים מגדריים, בין אם זה בא לידי ביטוי בלבוש פרובוקטיבי שנועד למקד את תשומת הלב בגוף שלהן ובין אם זה בזלזול ופקפוק של הדמויות הגבריות כלפי הדמות הנשית בגלל המיניות שלה.

סטריאוטיפים הם הדבר שמוביל ומשפיע על תודעתם של האנשים ברחבי העולם במשך אלפי שנים ולמעשה העולם פועל על פיהם, לכן השימוש בהם הוא בלתי נמנע. אם מתייחסים לתעשיית הקולנוע, אפשר לראות שהיא פועלת על פי הסטריאוטיפים מפני שרק ככה היא מצליחה להגיע לאנשים וליצור אינטראקציה איתם. התעשייה הקולנועית מדברת "בשפה" הסטריאוטיפית כי היא השפה איתה אנשים מבינים בה את העולם.

 

מסקנה נוספת אליה הגעתי במהלך כתיבת עבודתי היא שאין מודעות למשמעות הטהורה של ה"שוויון" דבר שמוביל את היוצרים להציג את הנשים בצורה מסוימת ואת הקהל לקבל את הצורה הזאת. אמטר (2019) מציין במאמרו "ראשית עלינו להגיע למסקנה על ההגדרה של "שוויון". זֶה רעיון שהולך רחוק יותר מהמספר הטהור של דמויות נשיות מול דמויות גבריות." 

על מנת לייצוג מגדרי שווה של הדמויות הנשיות במארוול, ראשית היוצרים והקהל צריך להגיע להבנה על ההגדרה של "שוויון". בעוד מספר דמויות הנשיות מול הדמויות הגבריות הוא חלק מההגדרה של "שוויון", בהגדרה צריך להיכלל גם האופן שבו הדמויות מוצגות במונחים של אינטראקציה עם דמויות אחרות, עד כמה מאפיינים כל דמות נשית בצורה זהה אחת לשנייה, וכיצד הן מתוארות חזותית. אמטר (2019) מדגיש כי ברגע שהחברה תשים לב לשאר הקריטריונים שקיימים בהגדרה של "שוויון", יהיה ברור להבחין שכרגע התיאור והייצוג המגדרי ביקום הקולנועי של מארוול אינו שווה. 

בשביל שבתעשיית הקולנוע יהיה שוויון מגדרי אמיתי, התעשייה קודם כל צריכה לשנות את תפיסתה לגבי "שוויון מגדרי" ולהבין ששוויון מגדרי אינו תלוי רק במספר הדמויות הנשיות שהם מציגים על המסך, יש הרבה מעבר לזה במשמעות האמיתית. לדעתי זה ברור שהתפיסה הזו שיש ליוצרים על ההגדרה של "שוויון" היא שגויה ומונעת מתעשיית הקולנוע וביניהם מהיקום הקולנועי של מארוול לראות ולהראות את משמעות ה"שוויון" במובנו הטהור על המסכים, דבר שמשפיע על החברה שמאמצת את התפיסה השגויה גם כן. 

 

יתר על כן, זהות יכולה להיות חשובה לקהילה באותה מידה שהיא חשובה ליחידים, ואם המגדר שלך לא מיוצג במדויק בתוך תעשייה, זה יכול לבטל את הכוח של המגדר שלך בכללותו.

ליקום הקולנועי של מארוול יש נוכחות תקשורתית עצומה, ובכך משפיע מאוד על המעריצים של הז'אנר. 

למארוול יש כמה שוברי קופות הגבוהים ביותר בתעשיית הקולנוע כולה. ילדים רבים רואים את סרטי מארוול וקוראים את חוברות הקומיקס, ולומדים אידיאלים מזיקים על שוויון מגדרי בעקבות הצפייה בסרטים ובקומיקסים. אף על פי שהיקום הקולנועי של מארוול מנסה להחדיר ערכים לקהל המעריצים הצעיר שלו, רוב הערכים הם בעלי גוף גברי ומכוונים בעיקר לגברים ולאופן שבו הם צריכים לפעול.

בעקבות הדברים הללו, הגעתי למסקנה כי חוסר השוויון בייצוג המגדרי מזיק לנשים בחברה כולה. כפי שכבר ציינתי, לסרטי הקולנוע וביניהם מארוול יש השפעה רבה, הסרטים הם מעין "כלי חינוך" אשר משפיע על התודעה ועל התפיסות של אנשים. הצפייה בסרטי מארוול מתאפשרת כבר מגיל קטן כך שרוב הצופים הם כאלה שגדלו על הסרטים או יחד עם הסרטים מה שמוביל אותם לאמץ את מה שהם רואים על המסך. חוסר השיוויון בסרטים משפיע על אותם הצופים שהינם חלק גדול מהחברה וכך גם על יחס החברה לנשים בעולם החיצוני. למרות המאמץ להראות יותר ייצוג של גיבורות-על נשיות ביקום הקולנועי של מארוול, יש להם דרך ארוכה לעבור עד שהם יגיעו לתיאור שווה ואמיתי של שני המינים בסרטים (אמטר (2019)).

 

לאחר שביצעתי את פרק החקר מצאתי כי אכן הדמויות הנשיות של מארוול מולבשות רוב הזמן על המסך בצורה קצת יותר מינית, אך מעבר ללבוש לא מצאתי דבר נוסף בדמויות שמצביע על המיניות שלהן ומוביל להמעטה בערכן. לרוב ההמעטה בערכן של הדמויות הנשיות בסרטים לא מודגשת באמצעות לבושן, אלא דרך הזילזול של הדמויות הגבריות בדמויות הנשיות אך ורק מתוך עצם היותן נשים. 

במשך השנים, ניתן לראות התקדמות עצומה במארוול, יש מספר סצנות מעטות שהן מדהימות ונדירות בעיניי בהן  הדמויות הנשיות מוצגות כשוות לגברים, כמו סצנת ה-"יש לה עזרה", סצנת האיחוד של הדמויות הנשיות בקרב הסופי נגד ת'אנוס בסרט "הנוקמים: סוף המשחק", אבל עדיין כמות הסצנות בעלות הייצוג המגדרי השווה כפי שציינתי, מעטות. הבמה שניתנת לדמויות הנשיות ברוב הפעמים מרגישה קצת "מאולצת" ושנועדה על מנת "להשתיק" את הדרישה לדמויות נשיות חזקות מצד קהל הצופים. היו למארוול מספר הזדמנויות להרחבת כמות הסצנות בהן הנשים מוצגות כשוות לגברים בדומה לסצנת האיחוד של הדמויות הנשיות שנתתי קודם, ובכך להציג את הנשים כמודל עוצמתי וחזק יותר כפי שהם מציגים את הגברים. למשל כהזדמנות: אחת מהסצנות עליהן ביצעתי ניתוח בפרק החקר מהסרט "הנוקמים: סוף המשחק" בה וונדה נלחמת בת'אנוס וכמעט מנצחת אותו, אבל היוצרים נמנעו מלתת לה את המקום "ללכת עד הסוף" ולנצח בקרב בגלל דפוס החשיבה שעדיין "מרחף" מעל סרטי הקולנוע וחוזר על עצמו- שהדמות הגברית עליונה יותר מהדמות הנשית. 

 ייתכן והיוצרים בחרו שלא לתת לוונדה לנצח בקרב בגלל קו העלילה עליו הם רצו לשמור ולהוביל להמשך הסיפור, אבל אני סבורה כי כן היה ניתן לתת לוונדה את הבמה שהיא ראויה לה בדרך כלשהית בזכות הרמז לעוצמתה שהיוצרים כן בחרו להעביר בסצנה.

 

לסיכום, הבחירה שלי לבצע פרויקט על ייצוג נשי בקולנוע, תוך התמקדות בסרטי מארוול, היא בעקבות האהבה שלי לדמויות הנשיות שיש ביקום הקולנועי של מארוול. מארוול אמנם משתדלים להביא למסך דמויות נשים חזקות ועוצמתיות וסצנות בהן מתקיים ייצוג שווה, והאמירה שלמארוול "חסרה הכלה נשית" (אולופידיפה ואצ'זבל (2021)) היא לא לגמרי נכונה בעיניי, אבל אני כן מסכימה עם העובדה שיש למארוול עוד הרבה מקום לשיפור, בין אם זה באמצעות הוספת סצנות של ייצוג מגדרי שווה או הצגת התפתחות גדולה יותר על המסך של הדמויות הנשיות. אני כבר עכשיו רואה את הדמויות הנשיות של מארוול בתור נשים עוצמתיות וכגיבורות על מדהימות, אבל לדעתי יש להן פוטנציאל הרבה יותר גדול להראות "אייקון נשי" אמיתי וטהור, הן ראויות להרבה יותר ממה שהן מקבלות על המסך.