:מאמר שלישי

טענות מרכזיות:

 

• מטרת עבודת הגמר היא להבין את הדרך שבה קהילת המעריצים של מארוול היקום הקולנועי (MCU) תופס את הדמויות הנשיות של מארוול. המחקר הזה התמקד בפאנדום של מארוול ב-Reddit, שהיא פלטפורמת מדיה חברתית שיש לה מיליוני משתמשים.

 

•  קוסטדינובה (2022) במאמרה טוענת כי ניתנה לה ההזדמנות לעקוב אחר פעילות המעריצים בסביבה מקוונת ובכך ללמוד את הפרשנויות והתפיסות שלהם לגבי הנשים במארוול. האינטרנט וצורות חדשות יותר של הטכנולוגיה משנים במהירות את הנוף עבור קהלי המדיה על ידי התרחבות היכולת שלהם לקיים אינטראקציה גם זה עם זה וגם עם תוכן מדיה. הגירה של קהילות לאינטרנט והשינוי בטכנולוגיות תקשורת תורמים ומשקפים את המעריצים של מארוול. קוסטדינובה (2022) מציינת כי גורם זה נותן לה את ההזדמנות לראות את התנהגות האוהדים בתור חוקרת ולהבין את תגובתם ותפיסתם לגבי מה שהם רוצים ונרגשים לצפות באולם הקולנוע. בנוסף, קוסטדינובה (2022) מוסיפה כי חשוב להבין היבטים אנושיים אחרים בתוך תחום לימודי מדיה ותקשורת כגון ייצוג מגדרי ואיתו תפיסה. חשוב לקחת בחשבון שהפרשנויות והתפיסות של מגדר בסרטים שונות בין הקהלים המבוססים על המגוון של רקע וחוויות חיים האישיים שיש למעריצים. במאמר זה קוסטדינובה (2022) מציגה במפורש את הדרך בה הדמויות הנשיות נתפסות על ידי מעריצי הסרטים, איפה הדמויות הללו משתתפות, והאם נוצרות מחלוקות או סטריאוטיפים כלשהם עליהן. קוסטדינובה (2022) מציינת כי שימוש בסטריאוטיפים ובנרטיבים הוא בלתי נמנע כי ככה אנשים מבינים את העולם. ההצטלבות בין לימודי התקשורת ולימודי מגדר חיוניים להבנת ההצטלבות בין מעריצי מארוול לבין הדמויות נשיות של מארוול.

 

• קיים דמיון ויחס בין אופי הקהל לדמויות. קוסטדינובה מציינת כי קהלים נוטים להעדיף דמויות מהמגדר שלהן על פני דמויות ממין אחר. למרות שאין מידע על הדמוגרפיה של מדגם על Reddit, ניתן להניח מאוחר יותר כי התפיסות על הדמויות, בין אם חיוביות או שליליות, הן למעשה תוצאות בשל המגדר של המעריצים ושל האהדה שלהם כלפי הדמות של אותו מגדר כמו שלהם. בעצם קוסטדינובה (2022) מעלה כי מעריצים מעצבים מערכות יחסים מסוימות עם הדמויות בסרטים שהם רואים על פי אופן ההזדהות שלהם עם מגדרן של הדמויות, מה שיכול להוות אינדיקטור לדעה ולתפיסה החברתית על הדמויות. 
   

• לפני שמבינים איך הקהל תופס את גיבורי הסרט ואת הסטריאוטיפים שהם עיצבו במשך הזמן, חיוני לבסס את המהות של האופן שבו הדמויות הללו מיוצגות. קוסטדינובה (2022) מציגה שעד כה, מחקרים מראים שנשים נשארו חסרות ייצוג בהשוואה לגברים ושהחשיבות שהתקשורת מייחסת לתפקידים הגבריים יכולים לגרום לחוסר חשיבות לתפקידן של נשים בחברה. על ידי הסתכלות על מספר דמויות גברים ונשים, ברור שדמויות גבריות הם יותר דומיננטיות במגוון אמצעי תקשורת. בנוסף, בגלל הנחות יסוד והסטריאוטיפים המעוצבים על ידי החברה, דמויות נשיות מוצגות כפאסיביות וכזקוקות לעזרת הזכרים, לעומתם הגברים מוצגות כדומיננטיות, חסרות רגשות ואגרסיביות. דבר נוסף הוא תיאורי הדמויות בסרטים שמשפיעים על האופן שבו הקהל תופס את תדמיתם. בנוסף להנחות החברה והתצפיות שלה, דמויות נשיות זוכות להיות מוצגות כאובייקט מינית על ידי התקשורת וסביר יותר שיתוארו כסקסיות, עירומות או מושכות פיזית מגברים בכל הגילאים. ההתפלגות המגדרית בהפקות הסרטים משפיעה על התפלגות המגדר של הדמויות בסרטים. קוסטדינובה (2022) פונה לחוקרים ולקוראים ואומרת שהם צריכים לשקול את העובדה כי תרבות משפיעה על התפיסות והייצוגים המגדריים, ושעם זאת, הוכח שקיים דפוס אוניברסלי, שנובע מסטריאוטיפים של תפקידי מגדר.

​

• בעיית אי-השוויון בין המינים והייצוג האי שוויוני של האישה מתרחש בתרחישים רבים ושונים ולא רק בחיים האמיתיים, אלא גם בעולם הקולנועי של פנטזיה, שמארוול היא חלק עצום ממנה. בתעשיית הקולנוע דמויות נשיות עוברות מיניות על ידי במאים, מעצבי תלבושות, והעמיתים הגברים שלהם. גם למארוול חסרת הכלה נשית. קוסטדינובה (2022) מציינת שש דמויות נשיות עיקריות בסרטי מארוול ומציגה עליהן את חוסר ההכלה; פפר פוטס מגלמת את התפקיד של מזכירתו של טוני סטארק, אבל הצופה רואה בה מטפלת כנועה, חסרת איכויות, מנהיגות וניהול. לאלמנה השחורה אין אפילו כוחות-על, כלומר המטרה היא להראות שנשים אינן מתאימות למודל גיבורות-העל, היא (האלמנה) מיוצגת כאישה פלרטטנית שמשתמשת במראה שלה לטובתה, והיא מקריבה את עצמה ומתה, ומשאירה את סצנת הקרב האחרונה של הסרט גברית מוגזמת. סקרלט וויץ' היא זו שמתייחסים אליה כמו ילדה ומערערים בכוחות העל שלה. התלבושות שמארוול נתנה לגמורה הפכו אותה לדמות בעלת מיניות יתר ביקום הקולנועי, מה שמצדיק את התפיסה: נשים בסרטים לבושות כדי לפנות לרצונות של עיניו הנודדות של זכר. כאחות של גאמורה, נבולה הייתה מיוצגת בתור האחות החלשה, שגם כנועה לאביהם לבסוף. הדיון על התיאור הסטריאוטיפי של נשים מסתיים עם קפטן מארוול, שאותה הקניטו על היותה רגשית מדי ועל כך שכוחותיה היו בשליטת דמות גברית. הניגוד בין הדמויות הגבריות והנשיות של מארוול הוא גדול. הגברים, השותפים לאלמנה השחורה בסדרת הסרטים הנוקמים, לעומת הנשים, מודגשים כדמויות חזקות, אכפתיות, חכמות, בעלות אופי וסיפור מאחוריהן.

 

• בעבודתה קוסטדינובה (2022) מדגישה את הבעיות המתמשכות עם ייצוג האישה ביקום של מארוול. הגישה הפמיניסטית והתיאורטית מראה את החשיבות של הבנת דיכוטומיה בין גברים לנשים ותפקידן של נשים בסרטים. על פי קוסטדינובה (2022), נראה שתופעות אלו לא התפתחו הרבה ושהקהל עדיין יכול לראות את אי-השוויון המגדרי ואת חוסר השיוויון במצג של האישה בקולנוע. דבר המביא להבנה טובה יותר של הדרך בה הקהל קולט את הדמויות. האלמנה השחורה והמכשפה סקרלט ממחישות איך מארוול עברה דרך ארוכה מהתאמת הקומיקס לסרטים. דמויות נשיות אלה מראות כיצד הן עוברות מין על המסך וכיצד מתייחסים אליהן כדמויות פוסט פמיניזם=מדגים שנשים בחרו בעלות תדמית מינית ושזה לא נבחר עבורן, בנוסף, כופים עליהן את הפמיניזם ולכן הפמיניזם, במובנו הטהור וההוגן, מדוכא. בכל זאת מה שנקרא 'מבט גברי' שעוצב על ידי הוליווד עדיין מתרחש, כך שסרטים יכולים לפנות לקהל בגלל המניפולציה המיומנת של התעשייה בהנאה החזותית.

​

 

"Using stereotypes in narratives is inevitable

because this is how people understand the world" 

"שימוש סטריאוטיפים בנרטיבים הוא בלתי נמנע כי ככה אנשים מבינים את העולם."

 

 

בחרתי בציטוט זה מפני שהוא מבטא את הקשר בין לימודיי בתקשורת לבין הנושא אותו בחרתי בפרויקט זה. סטריאוטיפים הם הדבר שמוביל ומשפיע על תודעתם של האנשים ברחבי העולם במשך אלפי שנים ולמעשה העולם פועל על פיהם, לכן השימוש בהם הוא בלתי נמנע. אם מתייחסים לתעשיית הקולנוע, אפשר לראות שהיא פועלת על פי הסטריאוטיפים מפני שרק ככה היא מצליחה להגיע לאנשים וליצור אינטראקציה איתם. התעשייה הקולנועית מדברת "בשפה" הסטריאוטיפית כי היא השפה איתה אנשים מבינים בה את העולם.